חזות העיר
לוד היא עיר ישנה חדשה; עיר בעלת עבר עשיר, בעלת הווה של בנין, התפתחות, קידום ויצירה. ההיסטוריה של לוד חקוקה במונומנטים ששרדו ובמסורות שבכתב ושבעל פה.
במאה התשע עשרה חלה בלוד התפתחות, אשר הביא לגידול בממדי היישוב. בתחילה המאה היה המקום כפר קטן, ואילו בסופה היתה שם עיירה משגשת מבחינה כלכלית. הסיבה העיקרית לשינוי זה נעוצה בנהירתם של פלאחים שהתיישבו בלוד ותרמו לגידולה.
מיקומה של לוד וסמיכותה לדרך הראשית, שהוליכה לירושלים, גרמו לכך שיחידות צבא טורקיות וגרמניות תתרכזנה בה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בדרכם לירושלים כבשו הבריטים את לוד ורמלה. עד להקמתו של של שלטון אזרחי בריטי בשנת 1920, נעשו ע"י המושלים הצבאיים פעולות שיקום בדרכים, שהוליכו לירושלים. הכביש אליה תוקן והורחב, מסילת הברזל מירושלים ללוד הורחבה אף היא והחלה סלילתה של מסילת הרכבת הגדולה ממצרים לחיפה דרך לוד.
עם החלתו של השלטון האזרחי קיבלה לוד מעמד של עיר מחוז ובמרוצת הזמן הוקם לידה שדה התעופה המרכזי ולוד הפכה לצומת תחבורתי.
ראשוני העולים שהגיעו בשנות החמישים התיישבו בבתים השלמים, שנמצאו ממערב לגרעין הישן של העיר, אולם עם ביטול הממשל הצבאי, פלשו לרובע הישן אלפי מתיישבים, מבלי שלקחו בחשבון את מצבם הרעוע של רוב הבתים בו. זרם העולים, שהגיעו ללוד על פי הכוונתה של מחלקת הקליטה או על פי יוזמה עצמית, יצר ביקוש רב למגורים, וכיוון שכך לא ביררו הבאים לעיר את תנאי מגוריהם. מחצית הראשונה של העשור נתאפיין בעיקר במצוקה כלכלית קשה שנבעה מהעדר פרנסה.
קשיי הקליטה שבהם נתקלו העולים, הלכו ונעלמו עם שיפור פני העיר ועם ביסוסה הכלכלי. מאחר שפעילותה של היוזמה הפרטית כמעט שלא הורגשה בעיר, יש לזקוף את רוב ההישגים שהושגו בשנים הללו לזכותם של המוסדות העירוניים והממשלתיים, שפעלו בעיר.
תחילה הרסה העירייה בתים רבים מן המבנים של שכונת "הסכנה". התושבים המפונים הועברו לבתים בטוחים יותר. הריסות הרובע הביאה לביעור הפשע בעיר. רבים מתושבי הרובע בעלי עבר פלילי, עזבו את העיר.
בעשור השלישי ניכר שיפור רב במראה העיר. על מיקומה של העיר העתיקה שהיתה ידועה לשימצה לכל תושב בשנות החמישים המוקדמות, הוקמה קריית מגורים חדשה. את מקום סמטאות המלוכלכות והמעוקלות תפסו רחובות נקיים ורחבים, הגובלים בבנייני מגורים מודרניים. גם מבנים מהתקופה המנדאטורית נהרסו, ועל מקומם עומדים כיום בתי מגורים רב קומתיים המתאימים לצורכי הזמן החדש.
מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.
