יהודה, ולוד נשארה בתחומי פחוות שומרון. עובדה זו לא מנעה מיהודים רבים להמשיך ולשבת בעיר. השלטון במעמדה של לוד בא בעקבות מרד בית חשמונאי בשילטון היווני. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגראפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.
בשנת 166 לפנה"ס מרדו היהודים בהנהגתו של מתתיהו החשמונאי וחמשת בניו בשלטון היווני הזר, וחידשו את עצמאות ישראל ועבודת בית המקדש. הם התחילו את המרד בכפר מולדתם, מודיעין, הסמוך ללוד, ומשם התפשט המרד לעיר הסמוכה לוד ולכל הרי יהודה.

לאחר שיהודה המקבי נפל בקרב אלעשה נגד היוונים בשנת 161 לפני הספירה, המשיך אחיו יונתן את המרד בהצלחה רבה. בשנת 152 לפנה"ס סיפח יונתן החשמונאי את לוד לתחום האזורים שכבש ושיחררה מידי היוונים. הפעולה קיבלה בדיעבד את אישורו של השליט הסלווקי אלכסנדר באלאס ואחר כך זכתה לאישור נוסף של השליט דמטריוס השני.
במכתב רשמי שכתב ליהונתן כפי שמופיע בספריו של יוסף בן מתתיהו: "המלך דימטריוס ליונתן אחיו ולעם היהודים, שלום. שלחנו לכם את פתשגן המכתב, שכתבתי ללאסתינס קרובנו למען תדעו. המלך דימטריוס ללאסתינס אביו שלום. החלטתי לנהוג מנהג חסד בעם היהודים, שהוא ידיד לנו ומקיים חובותיו כלפינו, על חיבתו אלינו. הריני מניח להם את שלושת הפלכים עפרים ולוד ורמתיים שנספחו אל יהודה מארץ שומרון וכל השייך להם ועוד מה שנטלו המלכים שלפני מאת המקריבים בירושלים..." (מתוך: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר י"ג).

ניצחונות המכבים וביסוס מדינתם הביאו לפריחה ושגשוג מדינת החשמונאים: האוכלוסיה גדלה, ערים התרחבו וכפרים חדשים נוסדו. מחוזות שלמים: שומרון, אדום, גליל, הגולן והנגב סופחו למדינה החשמונאית. הטכנולוגיה התקדמה: בתי בד משוכללים, שיפורים בבנייה, טביעת מטבעות, יבוא ממצרים של זנים חדשים של ירקות ופירות ויצוא גדול של שמן זית ודבש. עם סיפוחה לממלכת יהודה הפכה לוד לעיר מחוז ביהודה, והיא לא נחשבה עוד לחלק מן השומרון, כפי שהיתה בתחילת התקופה.
גידול אוכלוסייתה היהודית של לוד כמו הכפרים הרבים שהקיפוה מכל עבר בשפלת ובעמק לוד. אלה היו נתוני הכניסה של לוד היהודית לתקופה הרומית שנמשכה שש מאות שנים. מתוך: זוהר ברעם, מאמעוס ועד לוד שפלה מלוד ועד הים עמק.