הפריחה הרוחנית של היישוב היהודי בלוד לוותה בשיגשוג כלכלי כמוהו לא ידעה העיר לפני כן. סביבתה הפורייה איפשרה עיבוד חקלאי, (רב אחד מספר, שהלך מלוד לאונו (עיר סמוכה ללוד) עד קרסוליו בדבש של תאנים), לכפרים רבים ואלה הביאו את תוצרתם למרכז העירוני הזה. עובדה זאת ביחד עם היותה של העיר על הדרך השיירות החשובה הביאה לפיתוח המסחר. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגראפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.
שיגשוגה הכלכלי של לוד בא לידי ביטוי בפסוק "הרוצה להחכים יצפין והרוצה להעשיר ידרים". במילה "דרום" התכוונו ללוד, שכונתה גם "עסיסיות". ואמנם היהודים בלוד עסקו במקצועות שונים. הם היו: תגרים (סוחרים) רופאים (מפורסם מביניהם תיאודורס הרופא), חקלאים בענפים שונים, צובעי בדים (מקצוע נפוץ מאד בעיר), אורגים, קדרים וכמובן, תלמידי חכמים רבים. בין התוצרת התעשייתית נמצאת תעשייה מפותחת של צביעת בדים, תעשיית חביות (חביות לודאיות"), תעשיית כדים, תעשיית אריגים (אריג צבוע מפורסם במיוחד היה נעשה כאן והתפרסם גם בספרים זרים, כמו למשל בספר לטיני מסוים). בין ענפי החקלאות היו: גידול עדרי צאן, תאנים, כרמים, פרדסים ועוד.
ענף חשוב במיוחד היה המסחר. תגרי לוד סחרו בכל דבר, ואולי גם בתבלינים (תוספתא, פסחים, י', ו'). אולם דווקא בתחום זה לא הוציאו הסוחרים שם טוב לעירם. הם מכרו ביוקר, והונו את הבריות, ועל כן "הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמר להם: "כל היום מותר להחזיר" אמרו לו: "יניח לנו רבי טרפון במקומנו" וחזרו לדברי חכמים (ב"מ, פ"ד, מ"ג). אולם מפני סחרם הבלתי הגון יצא שמם לשימצה.
התעשייה היתה מפותחת בתקופה זאת. ידוע כי בלוד היתה תעשיית צביעה של אריג חשוב PARPURA-ALITINA. על צביעת התכלת כתוב "כשם שיש כרכים עיירות צובעות ארגמן ורבן ידיהן צבועות לוז (לוד), שצובעין בה תכלת (סוטה, מ"ו ע"ב). תעשייה אחרת, שהיתה נפוצה מאד בלוד, היא תעשיית הקדרות . רבי עקיבא אומר: "מהקדרות הדקות ועד חביות לודיות ברביעית (כלים פ"ב, מ"ב). לא ברור למה שימשו לאיזו תכלית שימשו הכדים או החביות הלודיות, אך ברור שהן היו מפורסמות, כפי שמבאר הפסוק הבא: "תנא חביות כדיות לודיות ובינוניות (מנחות פ"ז, א'). בלוד היו גם צורפי נחושת, שנקראו טרסיים (אולם יש חוקרים הסוברים, כי הטרסיים הם אורגי אריג מיוחד מפשתן, כפי שעשו אנשי טרסוס בירת קיליקיה).
בתחום השירותים נזכר שמו של תיאודורוס הרופא המפורסם. מן הכתוב: "ונכנס תיאודורוס הרופא וכל הרופאים עימו" (תוספתא, אהילות פ"ד, ב') אפשר להסיק כי מלבדו היו רופאים נוספים בעיר.

מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגראפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.