שירותים
בקליק

שירותים בקליק

מחזור ופסולת

מחזור

עיריית לוד פועלת לצמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה ולהגדלת שיעורי המחזור.

מחזור הוא תהליך של הוצאת חומרים מזרם הפסולת ושימוש בהם כחומרי גלם, או ליצירת מוצרים חדשים. רוב המחזור בישראל מתבצע במפעלי מיון והפרדה - מפעלי מחזור. מפעלי המחזור קולטים פסולות מסוגים שונים: פלסטיק, נייר, קרטון , זכוכית ועוד. את הפסולת מפרידים באמצעים מכניים וידניים לחומרים אשר מועברים למחזור.

*מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

סוגי פחי מחזור

פסולת

פסולת היא תוצר בלתי נמנע של החברה האנושית המודרנית. הגידול באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים גורמים להצטברות פסולת של מוצרי הצריכה. במדינת ישראל גדלה בעשור האחרון כמות הפסולת בשיעור של כ- 2% כל שנה. טיפול לא נכון בפסולת עלול לגרום למפגעים רבים: זיהום קרקעות ומי תהום, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, התרבות מזיקים והתפשטות מחלות, מפגעים בטיחותיים בנתיבי תעופה, מפגעים חזותיים, מפגעי ריח ופגיעה בערך הקרקע. הטמנה של פסולת גוזלת משאבי קרקע יקרים ויש לה השלכות סביבתיות, בריאותיות וכלכליות. לפיכך העיקרון המרכזי בטיפול בפסולת, הוא להפוך את הפסולת ממטרד למשאב, ולהקטין את כמות הפסולת המועברת להטמנה. מדרג הטיפול בפסולת הוא הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור, הפקת אנרגיה מהפסולת (השבה) והטמנת הפסולת הנותרת. 

*מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה 

פסולת אריזות

החוק להסדרת הטיפול באריזות (התשע"א-2011) נועד לצמצם את ההשפעה השלילית על הסביבה שמקורה בפסולת אריזות. מטרת החוק להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות המועברות כיום להטמנה. 

*מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה 

החוק להסדרת הטיפול באריזות מטיל אחריות וחובה בין היתר על הבאים:

  • האחראים לפינוי פסולת (רשויות מקומיות וגופים אחרים)- עליהם הוטלה חובה בחוק לקבוע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומן ולהתקשר עם גוף מוכר לצורך יישום הסדרים אלו. 
  • אזרחים- על פי החוק, חלה חובה על כל אדם להשליך פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת, בהתאם להסדר שנקבע בתחומו של האחראי.  כמו כן, חל איסור על כל אדם לאסוף פסולת אריזות בתחומו של האחראי או לפנותה, אלא בהתאם לאותו הסדר.

פסולת בנייה

היחידה הסביבתית מטפלת בעבריינים המשליכים פסולת בניין במרחב הציבורי והוצאת צווי ניקוי למשליכי הפסולת. במקרים של שיפוצים ובניה יש לעבוד מול קבלנים מורשים בלבד, לפינוי פסולת בניין. על פי חוק, על מזמין העבודה חלה החובה לוודא שפסולת הבניין שהוא מייצר מפונת לאתר לקליטת פסולת בניין בלבד.

במידה ונתקלתם בהשלכה של פסולת בניין שלא כחוק, יש לדווח במידית ל- מוקד העירוני בטלפון 106.

לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984, פסולת בנייה היא פסולת הנוצרת בפעילות בנייה והריסה: חומרים ושיירי חומרים המשמשים לבנייה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בנייה, לרבות ערמות אדמה וחלקי הריסות של מבנים. 

בישראל נוצרים קרוב ל-4 מיליון טון פסולת בנייה ו-3 מיליון טון עודפי עפר בשנה. כ-2.5 מיליון טון מפסולת הבנייה מסולק באופן מבוקר ומסודר, בעוד 1.5 מיליון טון מסולקים מדי שנה באופן לא מוסדר לסביבה, תוך יצירת מפגעים סביבתיים קשים, ביניהם זיהום מי-תהום, זיהום אויר, התרבות מזיקים ואבדן שטחי קרקע ושטחים פתוחים.

מקורות ייצור עיקריים של פסולת בנייה:

  • הסקטור הביתי והמשפצים- מורכב ממשקי בית ובעלי מקצוע המבצעים עבודות שיפוץ ובנייה בהיקף קטן, כגון: עבודות ריצוף, שיפוץ פנימי של דירות מגורים ועסקים - עבודות שלא כרוכות בהיתר בנייה.
  • קבלני בנייה ותשתיות- קבלנים הבונים או הורסים מבנים בהיקפים וגדלים שונים וקבלני תשתיות (עבודות עפר, כבישים, ביוב, מים חשמל תקשורת וכו') - עבודות המחייבות היתר בנייה מהרשויות המוסמכות. בנייה חדשה למגורים בשטח של 100 מ"ר מייצרת כ- 20 טון פסולת בממוצע 

פסולת בנייה כוללת תוצרי הריסות וחומרי בנייה שונים: בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית, לוחות בידוד, שברי שיש, לוחות גבס, עץ מעובד, מתכות, פלדה, חומרי פלסטיק, עודפי עפר, עץ ועוד. חומרים אלה הם ברובם אינרטיים, אך בחלקם מסוכנים, רעילים או דליקים: דבקים, אסבסט, פריאונים והלונים, תוספים לבטון ולבלוקים, עץ שעבר טיפול לחיסום נגד מזיקים, חומרי איטום, צבעים, מדללים חומרי אטימה, אריזות של חומרים, המכילות שאריות של חומרים מסוכנים. 

*מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה 

מידע נוסף:

אסבסט

היחידה הסביבתית מבצעת סקר עירוני לאיתור מקומות האסבסט בעיר לוד, מטפלת במפגעי אסבסט, מסייעת לתושבים המעוניינים לפנות אסבסט  ומבצעת אכיפה מול משליכי האסבסט.

בשנת 2016 פינתה היחידה הסביבתית באמצעות קבלנים מורשים מעל 2000 מ"ר אסבסט מרחבי העיר לאתר מורשה ע"י המשרד להגנת הסביבה.

האסבסט הוא שם כולל לקבוצת מינרלים טבעיים בעלי מבנה גבישי בצורה של סיבים מיקרוסקופיים דקים, ארוכים ונפרדים, הנבדלים זה מזה בהרכבם. סיבי האסבסט חזקים מאוד, הם עמידים בפני אש, חום, קורוזיה, כוח מכני חזק, כימיקלים, ומאופיינים באורך חיים רב. תכונות ייחודיות אלה, בשילוב מחיר נמוך, הן שהביאו את האסבסט לשימוש במגוון רחב ביותר של חומרי בידוד תרמי, בידוד אקוסטי, חומרי חיכוך וחומרי בנייה במשך תקופה של מעל 100 שנה. אסבסט מוגדר כאבק מזיק, כחומר מסוכן וכמזהם אוויר.

בדומה למדינות שונות בעולם, גם בישראל נאסר שימוש באסבסט בבנייה חדשה. החוק קובע, בין השאר, תאריכי יעד להוצאת האסבסט הפריך משימוש (2021), מגדיר את אופן התחזוקה של אסבסט קיים במבנים ציבוריים ומסדיר את רישוי העוסקים באסבסט.

האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם. חדירה של סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי המופיעות תקופה ארוכה לאחר החשיפה הראשונית. עם זאת, מכיוון שהאסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות, אין מניעה מלשהות במבנים בהם מותקן אסבסט-צמנט במצב תקין. כל עוד האסבסט לא מתפורר ולא מתבצעת עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר, לא נשקפת סכנה לבריאות. ​​​

המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף העיקרי הפועל על מנת למנוע מפגעי אסבסט ולצמצם את אלו הקיימים, לשם מניעת חשיפת הציבור לאסבסט ולסלקו באופן מסודר. סמכויות המשרד ניתנות לו מתוקף החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א - 2011 ותקנותיו.

*מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

מידע נוסף:

 

 

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

close